שו"ת על שיר השירים ה:יא

טרם אענה אני שוגג עוד אדבר ולבי מפני היראה מתמוגג ינתקו מורשי המחשבה וארשת השפתים והקולמוס והמגילה ינועו בין הידים כאשר ינוד הקנה במים בשמעי אריות שואגים ממעונותיהם לביא וליש מהם רעם שירים ותרועה חובטים במקל ומכים ברצועה לכבוש כל באי עולה תחת רגלי כבודם טול מקל והך על קדקדם ובעפפם תרבה על פנינו חרדו רעיונינו ונבהלו עשתונותינו ואיך יוכל לדבר נכוחות ומה ישיב על תוכחות עבד נבזה בעיניו ונמאס לבו בקרבו המם ימס פן תאכלנו האש הגדולה והשלהבת העולה כי דברי תורה שמחים בהם כנתינתם מסיני בעסקן בהם לשמן ובאתר דזקוקין דנורא ובעורין דאשא מאן מעייל פתיא אוכמא לתמן ואם אמנם יסתיר פניו מהכינו רעיוניו אחרי המראה נגהים גדולים בערו מהם ודמות רקיע נטוי על ראשיהם וגובה להם ויראה להם וכבוד ה' אלקי ישראל עליהם ואדע כי כרובים הם הפורשים על המוני ראיתי עמהם המונים המונים רבי התחכמונים המה פנים הנראים במרכבה והמה האותיות אשר בצבא המה ראשי העמודים המה נשיאי המטות המה העומדים על הפקודים ומי מכלכל את יום בואם ומי העומד בהראותם ואף כי אנכי אענם איסרם בשמעם ובדרך תבונת אודיעם ואני כנמלה ואין בלשוני מלה בזוי עם ותולעת לא למדתי חכמה ודעת ואיכה על האתנים מוסדי הארץ נגביר חיילנו אפילו תורת חברות אין עלינו רק לפקוח עינים ולהטות למוסרם אזנים ולבי וכליותי אשתונן ועדיהם אתבונן רוח מפיהם תורה מפי ספריהם מוסר מפי כתבם מורה הנני הקטן בשבטי הדל באלפי לא אמנע עטי ולא אחשיך פי לובש אימה רתת וזיע כורע על ברכים קידה על אפים השתחויה זו פשוט ידים ורגלים אדון לפניהם בקרקע אשיבה כהלכה אשאל כענין ואם ידעתי גדולתם בחכמה ובמנין והדין אשר דנוהו ידעתי כי בצדק שפטוהו ומה התלמיד אשר יבא אחריהם את אשר כבר עשוהו רק אנכי היום כקטן אשר שואל מפי מלמד וכתלמיד אשר לעמוד על דעת רבותיו חומד ואין הביישן למד והסירותי מסוה הבושה מעל פני ואשים דברי רבני צרפת נגד עיני בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ אשר בם כל תלמיד עולפה להשיב קושיות ולרבות הוויות ישאלו אותיות ובהקשות על גזרותיהם ובהשובו על דבריהם אשאל מה ואיך ולמה ורוחי רוח נדיבה ממקום אהבה נושבת לא רוח זרה ותלונת מחשבת רק כשואל אזנים למלמדו קשבת והחפץ בלבו להבה ושלהבת פנים מצרבת וכי מלתי מלים וכאובות חדשים נבקעתי ולשוני בחכי תדבר ולא ממני תטיף ולא ידעתי הורוני רבותי ואני אחרי מוסר שפתותכם לא אמוש כי תלמדוני דינכם בצדק גזרתכם ומשפט אמת אשר חרצתם השמיעוני ואם צדקכם כשמש בחצי השמים ומתוק האור וטוב לעינים וטח מראות עיני ולבו מהשכיל קטן מהכיל חכמתכם הגדולה אשר רחבה ונסבה למעלה אל נא רבותי כבהמות תחשבוני כתבנית שור אוכל עשב אל תראוני כתבו לו מאיזה טעם דנתם לא לאוסופי אדינייכו אלא כגון דא ודאי צריך לאודועי ומאחר שלא זכינו פא"פ לתשובתכם נצפה לדעת קשט אמרכם מפי ספרכם נתחנן שהמדינה הזאת משובשת בגייסות ולא אפשר למייתי קדם רבנן רבותינו הצרפתים תלמידכם אנו ומימכם אנו שותים הגיעוני דבריכם נדון בהם ואין אנו כחולקים עליהם אבל כמו שאמרו בירושלמי לית ר"ל מתרם לקבל ר"י בגין למפלג עליה אלא בגין לאפוקי עובדא מינייהו ועל הדרך הזה ועל הענין אשאל מלפני כבודכם אזין עד תבונתכם אחרי הדברים והאמת בראותי עצתכם הטהורה נסכמת עדתכם הקדושה חותמתה כל ארץ צרפת רבנים ושרים פנת שבטה כולם הסכימו לנדות ולהחרים על כל איש אשר ידו הרים להגות בספר מורה נבוכים וספר מדע וקרנו יגדע עד אשר יגנזו גניזה עולמית וזה תופס דבריכם מעט מהרבה וניצוץ מהמדורה גדולה אשר לא תכבה ולמה קדושי עליון פרשתם לרב הקהלות רשת החרם לקטף עוללות ואשכול להשחית את הכל כי תתנו ארץ הלזו לבוז ולמשיסת רכושם ולשאול באלה נפשם ולא נתתם כבוד להרב הגדול אשר בנה בתלמוד מגדול מגדול עוז לשם ה' ומקדש להמוני המון עם הארצות העולים בפרצות ובית תלמודנו השמם שממת עולם יקומם בכל גלות החל הזה בספרד ובארץ המערב ואל המזרח ואל הצבי היה מושיע ורב כמה נדחי חכמה קבץ כמה בה"מ רבץ לכמה רעבי תושיה נתן מימיו נאמנים והשיב בדברים הנכונים ואם אתם בחיק אמונה אמונים שתולים בחצרות הקבלה דשנים ורעננים הלא תשימו לב ליושבי קצות כי השיב לבצרון אסירי התקוה ומוכרחי התאוה השביעם באמונתנו ובקבלתנו נפשם הרוה תחת אשר מלאו כריסם מהבלי היונים והאכילו בטנם הזיות ילעיגו בשפה לנפשות הבוטחות ולנשמות המקוות יניעו ראש לתורה וכי אין טעם לעבירה ואין ריח למצות בדרכי תורתינו לא יעמיקו ובילדי נכרים הספיקו ולולי מדברי הרב ומפי ספריו חיו ונפשם מדשן חכמתו ירויו ובאהלי תעודה ישליו כמעט רגליהם נטיו הלכם גאוני התלמוד הטריח עצמו? והוא כמוכרח ואנוס לבנות ספר מפני פלסופי יון שמה לנוס לרחוק מעל ארסטו וגליאנום השמעתם דבריהם אם טעיתם אחרי ראיותיהם? לא אליכם רבותנו הביטו וראו היש מכאוב כמכאובינו כי גלו מתורת אביהם אשר בעונותנו שריד בגלות ירושלים אשר בספרד והותר לקרובי מלכות ללמוד חכמת יוונית להבין בחכמת רפואות לשער כל מדה ולדעת כל תבנית ויתר החכמות ותחבולותם להחיות נפשם בחצרות המלכים ובטירותם אף כי אלה חכמות מותרות רבותינו ז"ל הזהירנו בהם וצוונו עליהם וכאשר אבדו ספרי חכמותנו באבדן מולדתנו והוצרכנו ללמוד בהם מספרי היונים והעמים שונים נמשכו הלבבות אחרי היונים התחילו בשבח וסיימו בגנות והנה שם הרב ספריו כתרים בפני פורעניות מגן הוא לחצי קשתי בני יון החוקקים חקקי און להעלות הטובעים בבור שאון מטיט היון והנראה לכם מן הספר ההוא בפרקיו וחלקיו כי לקרב רחוקים נטה מהקו בעקבי פולסופיא יצא על דלתי חכמה נקש קשה בעניכם שדחה אויביו בקש למה פלילי צדק לא תתנו מחסום לפי ספרכם על פני אמריכם ללמוד אתכם דבריכם זונות מפרכסות זו את זו ת"ח לכ"ש האמר באזנינו בגאוה ובוז מילין דלא נשמע לכם עין קהלתנו דמוע תדמע הוצאתם עתק מפיכם דברים הנראים לקנאה ושנאה נאמרין אסור לשומעם אף כי לכותבם ומכ"ש לאמרם שכתבתם ואמרתם על הקדוש ההוא בכל גלות צרפת וספרד לא קם כמוהו המורה יורה מי כמוהו מורה ובכל מיני חכמות בקי משנתו קב ונקי פערתם פה לבלי חק והעתרתם בדברים הנשמעים למרחוק באמרכם על הגאון יש לנו גדול ממנו שנעשה צדוקי (פירוש ינאי המלך בימי חשמנאים כמבואר ביוספין ע"ש) הנה זאת לא צדקתם אענכם לא דברתם נכונה בעבד ה' ואוכיחכם ואקרבה לענות כי לא אשא פני איש להשיב על זה אמהר ואחיש ואל אדם לא אכנה אל הגאון ומוראו אקנא מדוע את הרב ממעשהו תפריעו וצדיק כביר תרשיעו הלא שאלתם עוברי דרך המאריכים לשון המפליגים מליצה הנושאים משל בערך בתהלת הרב הגדול במעלת חסידותו בתוקף אמונתו בעוצם ענותנותו בגדולת יחוסו בנדבת ביתו במעשיו הנפלאים במליו הנוראים בהיותו ביראת אלהיו דבק וחושק ובתלמודנו נושק אוהב דברי חכמים ומחבקן הם מחמד עיניו ומחמד לנפשו עטרת לראשו האם ראיתם ספריו אם דקדקתם בחבוריו השמעתם אותו מבעט באיסורין בקלין וחמורין אם השמיט כל תקנה וגזרה ולא עשה סיג לתורה אם העלים עיניו מעירובין וידים אם שכח עומר בגורן בעוף וגבינה הנאכלין באפקורין והלא החמיר בהן ויותר מן הדין לא לכם רבותינו להקל ראש כנגד המזרח מי הכה הצדוקים אשר היו כגבורים חוסים מי נתן הביתוסים לשוסים הלא הרב ז"ל כי ה' עמו והוביש רוכבי סוסים והוציא אדיריהם מחצר מלך מצרים מפחדו יגורו ומשאתו חרדים ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד הרב עליהם ונתחזק מוראו על כולהם והנני מעיד עלי לפני רבותי שמים וארץ כי שמענו ממגידי אמת שבכל ארצות מלכות תימן קהלות רבות עוסקים בתורה ובמצות לשמן והיו מזכירים שם הרב בכל קדיש וקדיש בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מיימון אשר האיר עיניהם בתורה והעמידן בקרן אורה לבטל מהן גזרות קשות וכובד המס כי היו כטיט חוצות מרמס ומעליהם עול מלכות הרים ויחלו מעט ממשא מלך ושרים וקהלות האלה בשמעם את דברי האלה היוצאת הלא יפרקו עול המורא ויגלו פנים בתורה להתריס כנגד רבני צרפת ידברו ואיש את רעהו יעזורו לחזק מתנים ולאמץ כח על דברי הרב הגדול וללומדי בספריו יאמרו חזק והברק כמראה הבזק להחזיק ידים ולהוסיף ישיבה עוד ולאמץ מאד תעשה תורה כשתי תורות וכל ישראל שתי חבורות אלה ישפטו בעמק יהושפט ואלה יבאו ונחו בנחלי הבתות ושתה ישתו אשר אין משפטם לשתות אלה יעמדו על גזרתכם ואלה לא יחושו על מעלת תורתכם והלא אפילו לאנשי ביתו של אדם עבדיו ושפחותיו הכנענים צוו רבותינו שלא להטיל אימה יתרה עליהם שמא יאכילוהו דבר איסור ואפילו בשלשה דברים המוטלים חובה על הבית הצריכו למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלינהו מיניה וזהו ק"ו שאין עליו תשובה על אחת כמה וכמה להזהיר את הרבים וליסר קהלות גדולות עם עצום ורב אשר בהם כמה חסידים וכמה חכמים שהכל חייבין בכבודם הרבה משתים עשרה רבוא אדם כל שכן וכ"ש שהיה צריך לבא במטי וליסר בנחת ולואי שיהא בדור ראוי לקבל תוכחה כי העזות פורחת שובבה העם הזה משובה נצחת ואם תגזרו דבר שלא יהיו מקבלים מחיבה לא יחושו לחרם מניינכם ויאמרו לעיניכם אדרבה ויהיה לרגלם רשת ולמכשול סבה ואין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה ולמה רבותי וגאוני תבלעו את נחלת ה' והנה אנו קבלנו גזרתכם ונזהר מחרב פיכם עד תחקרון מלין ותשמעו אמרים נכוחים כי אין סביבותנו פחים אין בארצותנו נודד כנף ופוצה פה ומצפצף כנגד קבלתנו אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו ואמנם כי מבין ההרים מרכבה יוצאת אשר בה הסוסים שחורים וחרב המחלקת בתוכם חזיתי מעלה עשן כנגדם ראיתי והנה הרב ר' שלמה שם ישר ניכר עמו כי ריב לחכם עם חבריו עם חכמי ארץ יתווכח ואנחנו לא ידענו קשט אמרם דבר מי יקום ממנו ומהם ואמת שמענו את הרב הגדול מחזיק במדרשי רבותנו ובהגדתן שכל הדברים יהיו בהוויתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן בגיהנם וגנת ביתן המחכה יראה והמכחיש לא יזכה לראותן ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן ואתם רבותינו הקדושים קובלים עליכם פרושים אם באתם לגדור גדר להרים מדרכם מכשול ופוקה יצא מפיכם צדקה כי אולי ראיתם צורך שעתם ולהניח מקום לשלוח דברכם מהר כאשר הראה אתכם בהר הוא מגדל מונשטיפור המר והנמהר למה כללתם אותנו עמהם להכניס ארצנו בגזרת החרם והאלות ההם ומה לנו ולהם וגבול נתן ה' בינינו וביניהם ואחרי שאין במקומנו מחלקות ולא שוד ושבר בגבולנו אין אחריות חרמכם עלינו והנה קהלתנו חסים על כבוד הרב הגדול ומקנאים לו קנאה גדולה לכבוד תורתו וחסידותו ואת יקר תפארת גדולתו לא מהיותנו פוסחים על שתי סעיפים לסור מני דרך מני ארח רבותינו היפים אל הבלי פילוסופים ואם יעלה על לבם מקצתן מגזרתכם וע"כ ספר המורה ירחיקו ומדבר בעניניו שפתותם ידביקו כי לבם כמחט סדקית לא ידעו דרכיו ובנתיבותו לא העמיקו מה יאמרו לספר המדע והמכתב מכתב אלקים אשר העתיקו מפתח לספרי הרב ז"ל בתלמוד ומבוא לכל חבוריו סופר מצות ה' עשה ולא תעשה מלמד לתלמידים כבוד ומורא בהלכות ת"ת יורה חטאים דרך בהלכות תשובה ובנחת ושובה ובלי קושיא והויות מפיק מרגליות כי לא מצינו דברי תשובה בתלמוד רק מפוזרים ומפורדים בין ההלכות וההגדות בלי ברורים ובכל חבורי גאונים הראשונים ואחרונים לא ממנו אותם ענינים דרושים לכל חפצהם ומזומנים כאשר המה מפורשים ומבוארים בספר ההוא הממולא פנינים המיוחס בספרים מבחוץ ומבפנים ומחסדכם רבותינו הודועונו מה לכם ולספר ההוא כי תורה הוא וללמוד אנו צריכים כי שמענו שאתם אומרום כי הוא ככופר מדינה של גיהנם מפני שאמר הנקמה שאין למעלה ממנה היא שתכרת הנפש ותאבד ואנכי הצעיר לא האמנתי לשמועה כי קראתם אחריו מלא על פי הדברים האלה שהרי רבותינו ז"ל באותו לשון אמרו בספרא לפי שהוא אומר כרת בכל מקום ואינו יודע מה הוא כשהוא אומר והאבדתי הנפש למד על הכרת שאינו אלא אבדון וחס ושלום מלכפור כי יש גיהנם ותפתה וכפור וכל אדם בידו ידליק אורו ובורו יחפור כי המכחיש בזה קרע מטיל האמנה וכסות הקבלה בל יתפור ויעשה אדם כדגי הים ורמש וצפור אבל אמת ואמונה נכון וקיים כי לאלהים יקידת נור בציון אור לו בירושלים תנור מעלה עשן כקטור הכבשן וכך הוא בעיני אני הצעיר תלמידכם וכל חייבי כריתות יורדין לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חדש נפשם כלה מתוך דין שלה ומתבטלה והולכת לה וזה שאז"ל לאחר שנים עשר חדש גופן כלה ונשמתן נשרפה ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים כלומר שמאותה שעה ואילך אינה במקום דין ולא במקום תענוג אלא בטלה ואובדת וזהו שאר"ל אין כרת אלא אבדן ונמצא דברי הרב הגדול קיימים שאמר הנקמה שאין אחריה נקמה הוא האבדון שהוא ודאי סוף הנקמה ותכליתה וחלילה שלא כפר בדין הראשון שבתחלתה שהרי הרב הגדול אומר כן באותן ההלכות ונדונין על חטאותיהם וכו' וזה הדין בודאי במקום ההוא ואתה קרא אותו גיהנם או תפתה או עלוקה שהוא על כל פנים מקום המשפט שמה הרשע אשר שם שם אלהים לכלות הפשט ולהתם חטאת העוברים מקום אשר אסירי המלך שמה אסורים על כן אמר הרב הגדול ז"ל נידונין כפי רשעם ואח"כ יש לה חלק וזכות לעולם הבא אלמא אית דין ואית דיין נושא חשבון ונותן במנין מוריד ומעלה הורם ומקים הבניין וכן פירש הרב ז"ל באחרים ונידונין כפי גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים כגון המינין והאפיקורסין הרי שהפריש הרב ז"ל בין חייבי כריתות ובין הנדונין לעולמים לפי שאלו אובדים ואלו נידונין לעולמים כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה ואמת שלא ראיתי בכל דברי הרב זכר לשנים עשר חדש שהזכירו במסכת ראש השנה ובמקומות אחרים ונ"ל שהוא ז"ל סבור דלאו דווקא קצבה נקט שאין דין החייב כרת אחד שוה לחייב שלשים ושש כריתות אלא סימנא בעלמא הוא ומאן סליק לעילא ואמר דדווקא הוא זהו דעת הרב ז"ל ובוודאי דמתניתין דעדיות הויא תיובתיה מכל תקום המפרש כן אם אמת ואם שקר לא כפר ברבותינו ז"ל ולא פקר אבל בין טוב לרע כפי דעתו ביקר אזן וחקר וזה שלא הזכיר הרב דרכי גיהנם מפני שהוא אצלו מן הדברים המופתים בהעלם ענינם והוא תופס דרכי התורה בבאור הדברים המתבארים בהכרח וראיה גמורה זו היא דעתינו בדברי הספר הזה ברורה לכן נשאנוהו על כפים ושמנוהו בין העינים ולא דחינוהו ככם בשתי ידים וכבר ראו כל בני לוני"ל והרב הגדול רבי אברהם בר דוד ז"ל הספר ההוא ולא צוו לגנזו ולא קראו אחריו תגר ואין אחד מהם על לומדיו חרבו חוגר אבל כולם אוו לו וחזו בו ופתחו ואין סוגר והרב ר' אברהם ב"ר דוד ז"ל השיב על מקצת דבריו ולא אמר שיש בו צד מינות וצד כפירה חס וחלילה וראיתי לרבינו הצרפתי ז"ל בתשובותיו במצות הנוהגות עתה בארץ ישראל שהגיטו ספרי הרב הגדול לידו והיה מתברך בהם ומביא ראיות מדברי הספרים ההם בשפה ברורה ובלשון מהודרת ומזכיר שם הרב לתהלה לשם ולתפארת ואחרים שמעתי אומרים שאתם תופסים על ספר המדע באמרו שאין למעלה צורה ותבנית ולמה רבותינו תפשתם עליו בדבר הזה שהרי כל הגאונים בחבוריהם וכל חכמינו הקדמונים בפיוטיהם בספרד הכל יחשבו הנוטה מזה כהולך אחרי ההבל ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים ומפורט בהגדות ובמדרשים הנעימים והנאהבים ולא ישיגוהו גבולות ואיזה גבול ומקום יתארוהו והנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו ואמנם כי קצת הגדות הטהורות יבקעו יאורים בצורות ולהם סנסנים ופארות עושים פירות ופרי פירות וסודם כאשר יבחן ינעם ליודעי חן סוף דבר הכל נשמע כי על זאת האמנה אומתנו אומנה גם לחכמי צרפת אשר אמרתם צרופה דעתם יפה מצאנו שכתבו כן בחבורהם וכן ראיתי בחבור הרב החסיד ר' אלעזר בן ר' יהודא מגרמיזא ז"ל בספר הגדול שחבר והגיע ממנו לידי שער יסוד היחוד והאמונה וכתוב בו בלשון הזה ומה ה' אחד אחד כל אשר בו אין קצה לקצתו אין חקר לתבונתו וליכלתו אין קצה וליסודו אין לו התחלה וסוף יוצר הכל ויודע הכל אמת אין לו פנים ואחור וגובה כי אין קץ ותכלית לכל אשר יש בו ואין לו גבול ולא אברים לבורא העולמום ומה שכתוב בקרא ענינים גשמיים לא נכתבו כי אם להבין לבני אדם וכבר הזהרנו בתורתו שלא נחשוב עליו דמות וצורה דכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותכם כי לא ראיתם כל תמונה ומה שכתוב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו לא שיש לבורא דמות וצלם בריותיו אלא בצלמנו שאנו מכינים להתראות לנביאים פרצוף החמר הוא פני אדם דמיון הנבואה לנו מכבוד ויקר כמכובד בעינו בצלם שמלאכי השרת נראין בו זה בדמותנו ע"ד היקר והכבוד שחפץ באדם וכן פי' ר' סעדיה הגאון ז"ל וכל הסובר על הבורא יוצר הכל שיש לו צלם דמות ואברים אין לו אלוה כלל תראה דמתרגם פי ה' מימרא דה' בעיני ה' קדם ה' זהו לשונו ואלו דבריו ועוד ארז"ל באמת ובשבועה שאין ליוצר הכל ית"ש לא דמות ולא צורה וזה היו אבותינו הקדושים מאמינים וכל מה הכתוב בשיר השירים ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים אינו אלא משל תראה במדרש חזית וכו' עד וכל הרבנים ורבינו חננאל ורבינו נסים ורבי נתן ידעו וכתבו שאין דמות וגשם לבורא וקללו המאמין בזו ואברהם אבינו ע"ה הבין וידע זה ע"כ אני אומר באמת שהמאמין באלהותו יבין כי כמו שאין אברים לנשמה שיצאה מכסא קדשו כך אין לבורא גוף ודמות וצורה כלל המאמין אשריו ומי שלא יאמין ידון באש לא נופח כי הבורא הווה בכל וקרוב לגוף יותר מן הגוף לנשמה ואין דמיון לו בריך הוא ועוד כתב ז"ל באותו השער וכשהנביא יודע שרואה בכבוד כפי רצון הבורא באור האור יאמר ואראה את ה' כי את המלך ה' צבאות ראו עיני לפי שידע חפץ הבורא במראה הנבואית וזהו וביד הנביאים אדמה כפי שכלו המועט ומדעו מלמד לבני אדם דעת לא יהיה כוונתם בדבר הנראה לעין מלאכים או לעין נביאים לקרותו אל כי אם ביוצר הכל אשר אין לו דמות ואין לו קץ הוא בהויתו וביחודו בתוך העולם וחוץ לעולם ואין מחיצת הרקיעים והארצות והימים מקיפים אותו ולא גורעה ממנו וזהו ואתם עדי נאם ה' אלהים תדע בשכל מדע לבבך ותדע ותשכיל כי בורא העולם אין לו קץ וגבול וסוף וקנין לא קימה ולא ישיבה לא הליכה ולא עמידה לא עליה ולא ירידה אך כפי חפץ רצונו מראה כבודו וסודו לנביאים וזהו שאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ועוד אמר ז"ל ומה שאמר בספר הקומה א"ר ישמעאל אני ועקיבה ערבים בדבר זה זה שיעור הכבוד הנראה והבורא המנהיג והממלא כל העולמים ושכינת עזו בגבהי מרומים הוא אלהינו הבורא וזו היא האמונה הנאמנה ה' אלהינו ה' אחד הצדיקים רואים פני השכינה כנגדם כי יראו איך ממלא הכל וימשוך רוחם אליו וכשהם עולים נשרפים באש שלפני הכסא ואחר כך הם מונחים בצרור החיים ושם נהנין מזיו השכינה